קוסמוס טלסקופים, שביט מכהולץ מתקרב, התכסות צדק בירח 2012

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו וקבלו עדכונים שוטפים

 

 

מבחר מצלמות אסטרונומיות

הרשמה למועדון

הצטרפו למועדון החברים של קוסמוס

החברות אינה כרוכה בתשלום ומקנה את ההטבות הבאות:

מחירי מועדון

קבלת מידע חודשי על הנעשה בשמים

חדשות מועדון קוסמוס

חדשות מועדון קוסמוס

חדש! סרטוני הדרכה ע"י ד"ר יגאל פת-אל ביו-טיוב

התקבצות משולשת בשמים

äú÷áöåú îùåìùú áùîéí

מעבר קרוב של אסטרואיד ליד כדור הארץ

שביט חדש בשמי ישראל

מעבר של אסטרואיד קרוב לכדור הארץ, 15 בפברואר 2013

סוף העולם 2012?

נפתח פורום אסטרונומיה חדש

שביט חדש צפוי בשנת 2013

קרח על כוכב חמה

נציגויות חדשות

מבצעים לחברי מועדון קוסמוס

התקבצות משולשת בשמים

 מבלי קשר לאסטרואיד המתקרב אלינו, מזומן לנו מראה מרהיב מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה ממחצית שבוע זה, שילך ויתעצם לקראת סוף השבוע ותחילת שבוע הבא. כל מי שצופה לכיוון האופק המערבי מיד לאחר שקיעה החמה יכול לראות את כוכב הלכת הבהיר מאוד צדק, שמדי יום מתקרב יותר ויותר אל האופק המערבי בעת השקיעה. למטה ממנו, קרוב יותר לאופק, אפשר לראות כוכב בהיר יותר. זהו כוכב הלכת נוגה, שבימים אלה, בניגוד לצדק, מתרחק מהשמש מדי יום. התוצאה – מפגש בין שני כוכבי הלכת הבהירים האלה שיהיו במרחק הקטן ביותר בינם ב-28 במאי (נוגה יהיה הימני מבינם). אולם, חדי העין יוכלו להבחין בכוכב נוסף, חיוור יותר משניהם, שממחצית שבוע הזה מצוי נמוך וקרוב יותר לאופק מבין השניים, אולם הוא "ייתן גז" ויעקוף את צדק ונוגה מימין. זהו כוכב  הלכת כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש והחמקמק מבין כוכבי הלכת. שלושת כוכבי הלכת יהיו במרחק הקטן ביותר בינם בין ה-26 ל-28 במאי, ואפשר יהיה לראות את כוכב חמה מתרחק מהם במהירות הגדולה ביותר, כאשר נוגה מתרחק מצדק, אם כי לאט יותר.

 

בטלסקופ קשה לראות פרטים על כוכב חמה או נוגה בשלב זה, שמצויים בצד המרוחק של מסלולם. לעומת זאת, לבעלי משקפות שדה אפשר יהיה להבחין בארבעת הירחים הגדולים של צדק על רקע שמי הדמדומים ובטלסקופ קטן גם בפסי העננים שעל פניו.

מעבר קרוב של אסטרואיד ליד כדור הארץ

ב-31 במאי יחלוף אסטרואיד גדול יחסית, גודלו כ-2.8 ק"מ, במרחק קרוב יחסית לכדור הארץ. בעת המעבר האסטרואיד יהיה במרחק של 5.8 מיליון ק"מ מאיתנו (לשם השוואה  - המרחק הממוצע לירח הוא כ-380 אלף ק"מ בלבד). האסטרואיד התגלה בשנת 1998 והוא מקיף את השמש במסלול שבו הנקודה הקרובה ביותר לשמש מצויה במרחק שגדול רק ב-4% ממרחקו של כדור הארץ ממנה. אולם, בניגוד לכדור הארץ, שמסלולו סביב השמש כמעט מעגלי, האסטרואיד מקיף את השמש במסלול מאוד מוארך  והנקודה הרחוקה ביותר במסלולו מצויה מעבר למסלולו של מאדים, בחגורת האסטרואידים, כאשר הוא משלים הקפה אחת סביב השמש אחת ל-3.77 שנים. ביום חמישי, 30 במאי בשעה 7:12 בבוקר, יהיה השביט בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לשמש, כאשר למחרת, ב-31 במאי, הוא יהיה גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. בשעות הערב המוקדמות יהיה אפשר להבחין בו בתחומי קבוצת מאזניים, אולם בגלל גודלו הקטן יהיה אפשר לראותו רק בטלסקופ (מפת מציאה של האסטרואיד תהיה זמינה כאן).

 

כיוון שהאסטרואיד אינו מהווה סכנה וגודלו הקטן אינו מאפשר לראות עליו פרטים בטלסקופים קטנים, עיקר הצפייה בו תהיה באמצעות מכ"מ, בעיקר כדי לגלות פרטים רבים ככל האפשר על מבנהו וצורתו – אפשר יהיה להבחין בפרטים בגודל של מטרים ספורים. ככל שנלמד יותר על גרמי שמים קטנים אלה, אולי נוכל לדעת כיצד להתגונן בפניהם. ההופעה של האסטרואיד לידינו לכשעצמה אינה בגדר הפתעה והיא היתה ידועה זמן מועט לאחר גילויו. ב-9 במאי השנה חלף אסטרואיד זעיר נוסף, 1998 TA בקרבה דומה לכדור הארץ וב-22 באוגוסט יחלוף אסטרואיד נוסף  במרחק של כ-9 מיליון ק"מ "בלבד" מכדור הארץ (מתוך לוח השנה האסטרונומי לשנת 2013).

 

האסטרואיד שיחלוף "לידינו" ב-31 במאי ליד כדור הארץ אינו מהווה סכנה לכדור הארץ ובפעם הבאה שיגיע למרחק דומה מכדור הארץ תהיה רק בעוד כמאתיים שנה מהיום, וגם אז לא יהווה סיכון. אולם, קרבה כזו של אסטרואידים לכדור הארץ מזכירה לנו שוב את הסכנה הטמונה לנו מגופים אלה; ב-15 בפברואר חלף אסטרואיד זעיר (גודלו כמה עשרות מטרים) ליד כדור הארץ, במרחק של כ-30 אלף ק"מ בלבד. באותו יום התרסק באטמוספירה מעל רוסיה אסטרואיד בגודל 17 מ' וגרם לנזקים ברכוש. לו אסטרואיד בגודל של כמעט 3 ק"מ יפגע חלילה בכדור הארץ, הוא עשוי להשמיד אזור בגודלה של יבשת אירופה או אפריקה ולגרום לקטסטרופה על כדור הארץ ולהכחדה המונית. יש להדגיש, כי נכון לעתה אין שום אסטרואיד ידוע המצוי במסלול פגיעה עם כדור הארץ.

 

אנו קיבלנו גם תזכורות לסכנה מצפויה מגרמי שמים אלה גם משכננו, הירח. בשבוע שעבר הודיעה נאס"א כי ניטור רציף של פני הירח גילה שב-17 במאי פגע בירח מטאוריט בגודל של סלע קטן וגרם לפגיעה החזקה פי 10 מהפגיעה העזה ביותר שנצפתה על פני הירח מאז החל הניטור לפני כ-8 שנים. תופעות אלה של פגיעות עצמים קטנים בירח מעניינות לכשעצמן וצופים רבים מנסים לצלמן, בייחוד בעת שיש מטרות מטאורים, אז כדור הארץ והירח נכנסים לאיזורים עשירים באבק.

שביט Panstarrs c/2011 L4

בימים אלה אפשר לראות מעל האופק המערבי, מיד לאחר שהשקיעה, שביט בהיר. שביט זה קרוי על שם מגלהו, השביט Panstarrs C/2011 L4. שביט זה חלף בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) ב-11 במרס, 2103, שעה 5:29 שעון ישראל, במרחק של 0.301571 יחידות אסטרונומיות (כ-45 מיליון ק"מ). על פי תצפיות שנעשו כבר בעולם (ונמנעו מהצופה הישראלי בגלל האובך העצום ) וצפוי לנו מחזה מרהיב בבקרים ובערבים סביב הפריהליון (ראו מפות של הופעות השביט ביחס לאופק בשמי הבוקר והערב). בימים אלה השביט נראה מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי ומאמצע השבוע הבא, 19 בחודש, השביט ייראה גם בשעות הבוקר לפני זריחת החמה. שביט זה הגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ ב-5 למרס ומרחקו מאיתנו היה 1.09687615 יחידות אסטרונומיות (כ-164 מיליון ק"מ).

לשביט זה אין מסלול מחזורי סביב השמש (האקסצנטריות של מסלולו = 1) והוא נע כמעט בניצב למישור המילקה (מישור סיבוב כדור הארץ סביב השמש), כשמסלולו נטוי למישור המילקה בכ-84 מעלות. לכן, בשלבים מסוימים של מסלולו הוא יהיה סמוך מאוד לכוכב הצפון ולא ישקע משך כל שעות הלילה.  

כיצד צופים

כאמור, השביט נראה סמוך לשמש בימים הקרובים לכן הוא יהיה על רקע הדמדומים. בשעות הערב, לאחר השקיעה הוא מצוי מעט מעל וימינה לנקודת השקיעה של השמש, כאשר כל יום שעובר הוא מגדיל את המרחק הן מעל לשמש והן מימינה. אין צורך בטלסקופים והדרך הטובה ביותר היא לסרוק את השמים במשקפת. השביט נראה רקלמשך חצי שעה עד שעה לאחר שקיעה השמש, ופרק הזמן משקיעת השמש ועד שקיעתו שלו גדל מדי יום, אולם במקביל השביט מתרחק מהשמש. רצוי לבחור אופק מערבי ללא הסתרות, כאשר המקום המועדף הוא על שפת הים. כמובן שאיזורים חשוכים יותר – כמדבר – הם האידאלים.

מה נראה?

אם מזג האוויר לא יפריע ותנאי הראות טובים והשביט לא יאכזב, צפוי להראות שביט שראשו בהיר וזנב קטן הנמשך מראש השביט לכיוון מעלה. התפתחות זנב השביט שקשה לצפותה, היא הנותנת לשביט את מראהו המיוחד. שביט זה גדול וקרוב יחסית לשמש ונכון לעתה, בדיווחים המגיעים בעיקר מאירופה וארה"ב, השביט נראה היטב על רק שמי הדמדומים.

מהם שביטים?

 שביטים הם גופים של קרח מים שבו כלואים גזים ואבק. כאשר הם מתקרבים לשמש, חום השמש מחמם את פניהם והקרח מתחיל להתנדף. (פני השביט כמו כל השביט קפואים. לכן, כאשר הקרח מתחמם, הוא אינו יכול להפוך לנוזל בלחץ האפסי הקיים על פני השביט והוא עובר ממוצק היישר לפאזה גזית). אז, יחד עם הקרח המתנדף, משתחררים הגזים והאבק הכלואים בו ויוצרים הילה מסביב לשביט. בדרך כלל, גודלו של השביט אינו עולה על ק"מ ובמקרים קיצוניים כמה עשרות ק"מ, אך קוטרה של ההילה העשויה גזים ואבק, עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ ויותר. גם לחץ הקרינה של השמש מצטרף לחגיגה וכעת מתרחשים שני דברים:

  1. לחץ הקרינה של השמש דוחף את הגזים והאבק מההילה הלאה מהשביט וכך נוצר הזנב המרשים של השביט, העשוי להגיע לאורך של מיליוני ולעתים עשרות מיליוני ק"מ.
  2. חלק מהגזים בהילת השביט מיוננים ומולקולות שהיו בשביט נשברות (מסיבה זו אנו לא רואים מולקולות מים בהילת השביט אלא את התוצר של פירוק המולקולה – OH). גם אלה יוצרים זנב המורכב מיונים, אך צורתו ישרה ומוכתבת על ידי קווי הכוח המגנטיים של השמש.

 

למרות המימדים העצומים של ההילה והזנב, מדובר בצפיפויות אפסיות והשביט אינו מאבד יותר מ-3% או 4% ממסתו לכל היותר בכל מעבר כזה בקרבת השמש. בגלל קרבתו היתרה לשמש בשלהי נובמבר, הוא עתיד להיראות בעין, כאשר עצמת אורו זהה לעצמת אורו של חרמש ירח בן יומו. (פי 10 מעצמת אורו של כוכב הלכת נוגה, הנראה בימים אלה טרם זריחת החמה בשמי המזרח) אולם, הוא יהיה קרוב מדי לשמש ויש רק לקוות שזנבו יהיה ארוך מספיק כדי להתרומם לגובה רב מעל האופק כדי שיהיה אפשר להבחין בו על רקע שמי הדמדומים. הפעם האחרונה שבה ביקר שביט כה בהיר היתה בחודש ינואר 2007, כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום מישראל ומיד לאחר השקיעה, ונצפה במלוא הדרו מחצי כדור הארץ הדרומי. שביט ISON אמור להיראות היטב מישראל בשמי המערב הן בשמי הערב והן בשמי הבוקר.

 

אולם, יש לזכור ששביטים הם גרמי שמים שבמקרים רבים עשויים לאכזב. הדוגמה הטובה ביותר היתה שביט קוהוטק בשנת 1973. הסיבות הן – עצמת הפעילות של השמש, הרכב השביט, מידת האטימות של פניו ומספר המעברים שעשה סביב השמש. במקרה של שביט ISON, מדובר בשביט שחולף כנראה פעם ראשונה ליד השמש ולכן יש לשער שפני השטח שלו עדיין לא אטומות (בשביטים יש תרכובות אורגניות, שכאשר הם נפלטות החוצה בעם חימום הקרח, חלקן נותר על פני השביט ואטום אוטוף כפי שאספלט אוטם כביש). גם הרכב השביט ומעבר גל החום פנימה עשוי להשתנות משביט לשביט. מסלולו של השביט ניצב בכ-84 מעלות ביחס למישור המילקה (מישור הקפת כדור הארץ את השמש) ולכן מקורו הוא בעננת אורט, עננה של שביטים המקיפה את מערכת השמש בהילה שצורתה כדורית.

 

שביט   Panstarrs C/2011 L4.   יחלוף בפריהליון ב-10 במרס, 2103, שעה 0429 שעון ישראל, במרחק של 0.301544 יחידות אסטרונומיות (כ-45 מיליון ק"מ). אף-על-פי שבהשוואה לשביט ISON מרחק זה גדול בהרבה, עדיין זו קרבה גדולה לשמש וצפוי לנו מחזה מרהיב בבקרים ובערבים סביב הפריהליון (ראו מפות של הופעות השביט ביחס לאופק בשמי הבוקר והערב). השביט ייראה בשעות הבוקר לפני הפריהליון ובשעות לאחר הפריהליון. שביט זה יגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ ב-5 למרס ומרחקו מאיתנו יהיה 1.09687615 יחידות אסטרונומיות (כ-164 מיליון ק"מ).

 

לשביט זה אין מסלול מחזורי סביב השמש (האקסצנטריות של מסלולו = 1) והוא נע כמעט בניצב למישור המילקה, כשמסלולו נטוי למישור המילקה בכ-84 מעלות. לכן, בשלבים מסוימים של מסלולו הוא יהיה סמוך מאוד לכוכב הצפון ולא ישקע משך כל שעות הלילה.  

 

שביט PANSTARRS במופע הבוקר שלו בחודשים מרס – אפריל  2013, לפנות הזריחה באופק המזרחי. המיקום מציין את מיקום השביט ביחס לשמש בעת זריחתה (הנקודה 0 על הציר האופקי)

 

שביט PANSTARRS במופע הערב שלו בחודש מרס – אפריל 2013. מה-19 במרס השביט נראה בן לפנות בוקר והן לאחר השקיעה. המיקום מציין את מיקום השביט ביחס לשמש בעת שקיעתה (הנקודה 0 על הציר האופקי)

 

מסלולו של שביט Panstarrs    מחודש מרס עד מאי 2013. השביט חוצה את מישור המילקה ומגיע סמוך לקוטב השמיימי הצפוני

מעבר קרוב של אסטרואיד 2012 DA14   ליד כדור הארץ, 15 בפברואר יום שישי

 

ביום שישי, 15 בפברואר, יחלוף ליד כדור הארץ האסטרואיד 2012 DA14. יהיה זה המעבר הקרוב ביותר של אסטרואיד המוגדר כסלע "גדול" ליד כדור הארץ מאז החלו התצפיות והמעקבים אחר אסטרואידים. בשיא קרבתו לכדור הארץ, יהיה מרחקו ממרכז כדור הארץ כ-34 אלף ק"מ, כ-27.7 אלף ק"מ בלבד מפני כדור הארץ (לשם השוואה, לוויני תקשורת כדוגמת הלווין עמוס, מצויים בגובה של 36 אלף ק"מ בלבד), לא יפגע בו וימשיך את דרכו בחלל. האסטרואיד יחלוף בקרבה הגדולה ביותר לכדור הארץ מעל אינדונסיה סמוך לשעה 21:30 שעון ישראל. יש לזכור שבעת קרבת השיא בישראל האסטרואיד יהיה מעט גבוה מעל האופק ולכן מרחקו בעת זו מישראל יהיה גדול יותר ויהיה קרוב ל-35 אלף ק"מ.

גודלו של האסטרואיד הוא 50 מטר בסך הכל והוא עשוי כנראה ברובו סלע. הוא מקיף את השמש במסלול כמעט מעגלי בפרק זמן של 0.87 שנות ארץ (317 ימים), כאשר מרחקו הממוצע מהשמש זהה כמעט למרחקו של כדור הארץ ממנה (בין 0.82 יחידות אסטרונומיות בעת קרבה מירבית לשמש ועד 0.99 יחידות אסטרונומיות בעת ריחוק מירבי, כאשר יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש השווה ל-150 מיליון ק"מ) והוא יגיע לקרבה מירבית לשמש באוגוסט השנה. מסלולו של האסטרואיד נטוי בזווית של 11 מעלות ביחס למישור סיבוב כדור הארץ את השמש.

לפני המעבר הנוכחי, האסטרואיד הקיף את השמש במסלול מעט שונה. בגלל קרבתו לכדור הארץ, הוטה מסלולו סביב השמש  ושונה. בעת המעבר ליד כדור הארץ מהירות האסטרואיד היא כמה ק"מ לשניה ולכן מסלולו רק ישתנה בגלל המעבר ליד כדור הארץ. למעשה יש 3 אפשרויות לשינוי מסלול השביט כתוצאה מקרבה כדו לכדור הארץ: האסטרואיד חולף במרחק הגדול מערך קריטי מסוים, התלוי במהירות האסטרואיד ובכיוונו בחלל, ומסלולו סביב השמש רק משתנה בשל השפעת כבידת כדור הארץ. אפשרות שניה - לו היה חולף קרוב יותר באותה המהירות, מעבר למרחק קריטי מכדור הארץ, הוא היה נלכד על ידי כבידת כדור הארץ ונכנס למסלול סביב כדור הארץ ובסופו של דבר היה נופל עליו. אפשרות שלישית היא שהאסטרואיד היה מגיע למסלול התנגשות ישירה עם כדור הארץ.

 אסטרואידים בקוטר של כמה עשרות מטרים קשים מאוד לגילוי כאשר הם רחוקים מכדור הארץ וניתנים לגילוי רק כאשר הם קרובים יחסית. כיום, בשל המאמץ הגדול המושקע בסריקה של השמים, מתגלים יותר אסטרואידים קטנים.

 סכנות

 האסטרואיד 2012 DA14 לא יפגע בכדור הארץ. אולם, בשנת 1908 פגע באיזור שאינו מיושב בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד במימדים דומים, אם כי סבורים שהרכבו היה שונה, והוא היה עשוי בעיקר קרח (ולכן ייתכן שאף מדובר בשבר של שביט). האסטרואיד של אירוע טונגוסקה התפוצץ באטמוספירה ועקר עצים ברדיוס של עשרות ק"מ. הבזק הפיצוץ של האסטרואיד באטמוספירה נראה במרחק אלפי ק"מ. לו היה פוגע במקום מיושב היה יכול להרוס כרך גדול או ליצור גלי צונמי ענקיים לו היה נופל באוקיינוס. אסטרואידים גם אחראים להכחדות מינים המוניות בהיסטוריה של כדור הארץ. הכחדת הדינוזאורים בתקופת המעבר קרטיקון-טריאס לפני 65 מיליון שנה מיוחסת לפגיעה של אסטרואיד גדול, בקוטר של כ-10 ק"מ, במפרץ יוקטן. כיום קיים מאמץ בינלאומי גדול מאוד לנטר את האסטרואידים ולחשב את מסלולם כדי שיהיה אפשר לחשב את מסלולם במדויק ולעקוב אחריהם. חשוב להדגיש, שבקרב כל אלפי האסטרואידים הקטנים המקיפים את השמש במסלולים המצויים בסמיכות למסלולו של כדור הארץ, אין כל אסטרואיד המצוי במסלול התנגשות עמנו. מאידך, המקרה של 2012 DA14  מראה שעדיין לא גילינו את כולם. 

 מעברים באים של 2012 DA14

 כאמור, כעת לא ידוע על מסלול התנגשות של האסטרואיד עם כדור הארץ בעתיד, אם כי לאחר המעבר הקרוב מסלולו ישתנה עקב מעברו ליד כדור הארץ ויהיה צורך לעקוב אחריו בימים לאחר המעבר ולתקן את מסלולו.

כיצד לצפות בו

לפני יום שישי, ה-15 בפברואר, השביט מצוי בחצי כדור השמים הדרומי ולא יהיה אפשר לראותו מישראל. ביום שישי, לקראת השעה 21:00, השביט זורח מעל האופק עבור צופה מישראל והוא יעלה מעל האופק הצפון מזרחי עבור צופה בישראל לקראת השעה 21:30 בערב לכיוון כללי של כוכב הצפון. בשעה זו בערב יהיה גובהו מעל האופק כ-21 מעלות (אזימוט 99 מעלות מהצפון מזרחה), בתחומי קבוצת הכוכבים בתולה והוא ינוע בכיוון צפון כיפת השמים לכיוון קבוצת הדובה הקטנה וכוכב הצפון. בהירותו של האסטרואיד קלושה יותר מהכוכב החיוור ביותר שאפשר לראות בעין, ולכן אי אפשר יהיה לראותו בעין, אולם, במשך כשעה ומחצה יהיה אפשר לראותו במשקפות שדה גדולות או בטלסקופים קטנים כאשר הוא זז ביחס לכוכבים במהירות של כ-40 מעלות בשעה (גודלו הזוויתי של הירח הוא כחצי מעלה). אפשר יהיה להבחין בתזוזה של האסטרואיד גם בהגדלות נמוכות.

 

למעוניינים בצפייה באסטרואיד (במידה ותנאי מזג האוויר יאפשרו), מצורפת מפה של מסלול השביט בשעתיים הראשונות בהן הוא עולה מעל האופק. הסימנים משמאל למסלול הן השעה ומימין הן הבהירות של האסטרואיד. ככל שהמספר המציין את הבהירות גדול יותר, כך אורו של האסטרואיד נחלש. רוחב השדה 30 מעלות. . 

לחיצה על החץ במפה השניה תראה את מסלול האסטרואיד בשעה ומחצה לאחר מכן, כשהוא עובר בין הדובה הגדולה לדובה הקטנה דרך קבוצת דרקון. רוחב המפה 35 מעלות. בשלב זה האסטרואיד נחלש, והוא מתרחק לכ-80 אלף ק"מ מכדור הארץ.

אנו נשדר באתר קוסמוס www.cosmos.co.il    תמונות ממעבר השביט ליד כדור הארץ במידה ותנאי מזג האוויר יאפשרו זאת וכן נשים קישורים למצפים במזרח הרחוק שיצלמו את כל מעבר השביט מעל כדור הארץ.

אירועי שבוע החלל בישראל, 27 עד 31 בינואר

לרגל ציון עשור לאסון מעבורת החלל קולומביה ולמותו של אילן רמון, מתקיים בישראל שבוע החלל, בשבוע שבין 27 ל-31 בינואר

שבוע החלל מאורגן על ידי משרד המדע ובשיתוף קרן רמון

בקישור הבא, אפשר למצוא את אירועי שבוע החלל בישראל

במסגרת שבוע המדע, תתקיימנה הרצאות במקביל ביום ראשון בערב, 27 בינואר, בשעה 20:30. להלן רשימת ההרצאות

רשימת הרצאות שבוע החלל

סוף העולם 2012? מה יש למדע לומר על זה

ובכן, הגענו ליום הגדול. יום שישי ה-21 בדצמבר. היום בו עתיד העולם אותו אנו מכירים להגיע אל קיצו. וכל זאת מדוע? האם גילו הטלסקופים המשוכללים המוצבים על פני כדור הארץ או בחלל אירוע כלשהו העתיד להמיט עלינו שואה? האם זכו המדענים בתובנה חדשה, בהארה? גילוי חדש בצרן שיעידו על קץ העולם? כמובן שהתשובה היא לא. אם כן, מה מקור ההיסטריה? התשובה היא שמחזור זמן בלוח שנה של עם שחי לפני מאות שנים מסתיים מחר. מנקודת מבט מדעית, אין הבדל בין מה שנרשם בטור זה בדיוק לפני שנה למה שיירשם בו כעת –  לא ידוע לנו על שום אירוע קוסמי יוצא דופן שעתיד להתרחש מחר.

כל ההמולה החלה כאשר חוקרים גילו שלוח השנה של המאיה מסתיים ב-21 בדצמבר 2012. בני המאיה שחיו ביבשת אמריקה לפני למעלה מ-1,100 שנים (ליתר דיוק, תרבותם פרחה בין המאה השלישית למאה התשיעית לספירה), היו בעלי תרבות מתקדמת יחסית ומלבד הישגים ארכיטקטוניים מרשימים, היה להם גם ידע נרחב באסטרונומיה. לוח השנה של בני המאיה התבסס בעיקר על הלוח השמשי, כלומר, על מחזור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש בן 365 יום. בני המאיה ייחסו גם חשיבות גדולה לכוכב הלכת נוגה, הנראה בימים אלה   מעל האופק המזרחי מעט לפני הזריחה.  כמו כל דבר מחזורי בטבע, כמו כל שנה שמגיעה לקיצה, כמו כל חודש המסתיים ומתחיל במולד חדש וכמו מחזורי הסארוס של הליקויים, גם מחזור זמן בודד של המאיה חייב להסתיים בנקודת זמן. וכפי שלא מתרחש שום דבר כאשר מחזורי זמן אחרים מסתיימים (ותמיד, אבל תמיד, מתחילים מחדש) לא אמור לקרות כלום כאשר מחזור זמן של המאיה יסתיים, כפי שלא קרה כלום כאשר המחזור הקודם של בני המאיה הסתיים וכן כאשר הסתיים זה שלפניו. 

אולם, כל אלה לא מפריעים למחשבי הקיצין למינם לייחס ללוח השנה של בני המאיה גם את הניבוי שסיומו קשור באופן ישיר לסוף כדור הארץ / האנושות / היקום, איש לפי הבנתו. רוב אותם חוזי קיצין שבדרך כלל נכשלים בחיזוי כל התופעות שכן התרחשו או מתרחשות על פני כדור הארץ, תולים את ההסבר לסוף המחזור במונח הקרוי בפיהם  - "ההתיישרות הגלקטית". אליבא  לאותם מחשבי הקיצין באותו יום גורלי, השמש וכדור הארץ יתיישרו עם מרכז הגלקסיה. יש גם כאלה הקושרים את סוף מחזור המאיה לאירוע אסטרונומי, הוא הנקיפה, או הפרסציה. ובכן, גם כאן אין חדש תחת השמש.

נתחיל עם ה"התיישרות הגלקטית". אודה ולא אבוש, שגם לאחר עשרות פעמים בהם קראתי את הטקסטים וצפיתי בכל תוכניות הטלוויזיה בערוצי המדע השונים הקשורים לנושא, לא הצלחתי להבין מהי אותה תופעה אסטרונומית האמורה להמיט עלינו כליה ומה מייחד יום זה מיתר הימים. שום דבר יוצא דופן לא קורה מבחינה זו ב-21 בדצמבר 2102. נקודה. השמש, כמנהגה מדי שנה, מגיעה אל תחומי קבוצת קשת, שם היא שוהה בחודש זה כמנהגה במאות השנים האחרונות. למחרת היום, בשבת, תגיע השמש לנקודה הדרומית ביותר במסעה על כיפת השמים ויחול היום הקצר ביותר בשנה כמדי שנה. גם בכך אין חידוש מסעיר. לאחר יום זה השמש תתחיל לעלות, הימים יתארכו וכבכל שנה, הפלא ופלא, יגיע האביב.  בעבר, האמינו שהירידה של השמש מדי יום לכיוון האופק בשעת הצהריים היא היא המנבאת על סוף העולם. מאות ואלפי מבנים כמו סטונהנג' שבאנגליה נבנו רק כדי לשמש שעון קוסמי המראה מתי יחול מועד היום הקצר בשנה. תפילות נעשו, קורבנות הוקרבו – ולמרבה המזל, זה עזר! עובדה, השמש תמיד זורחת לאחר היום הקצר בשנה ולאחר החורף תמיד בא האביב. רמז לחגיגות שנערכו לרגל "תחייתה" של השמש אפשר לראות בחגיגות הכריסמס ובחג החנוכה. מכאן, שבמיקום השמש בנקודה זו של השמיים סביב תאריך זה אינו חידוש.

ומה בקשר לגלקסיה שלנו? ובכן, מרכזה מצוי אכן בקבוצת קשת, אולם מרחקה של השמש ממנו על פני כיפת השמים ביום זה ובכלל (אני מעדיף להתייחס למרחקה הזוויתי של השמש ממיקומו של החור השחור המצוי במרכזו של שביל החלב), אינו שונה ממרחקה לפני שנה, שנתיים ומאה שנים. שום דבר חדש. אגב, "התווך השחור" בגלקסיה שבני המאיה מתארים בהקשרים שונים אינו קשור כלל לחור השחור, אלא לפיצול של שביל החלב מקבוצת ברבור ועד לקשת, הנראה היטב בלילות חשוכים בחודשי הקיץ, הקשור לענני אבק המסתירים את מרכז המישור של הגלקסיה מעיננו. גם בכל אין כל חדש. השמש חוצה כמדי שנה את שביל החלב במסעה על פני כיפת השמים. שום קשר לחור השחור במרכז הגלקסיה השוכן לבטח במרחק של כמעט 50000 שנות אור מאיתנו, מוסתר מעיננו בכל אותו אבק ושלל כוכבים המצויים ביננו.

לאחר שראינו שמבחינה אסטרונומית אין כל אירוע יוצא דופן הקשור למיקום השמש ביחס לשביל החלב או למרכזו, נדבר על המושג החביב השני על מחשבי הקיצים – הנקיפה (פרסציה בלעז). תנועת הנקיפה שמחזורה כ-26 אלף שנים התגלתה על ידי היפארכוס מאות שנים לפני בני המאיה.  ציר כדור הארץ מתווה בחלל תנועת חרוט ביחס למישור סיבובו את השמש. הזווית בין ציר הסיבוב של כדור הארץ לאנך למישור הסיבוב שלו סביב השמש היא כ-23.5 מעלות, אך כיוונו של ציר הסיבוב בחלל משתנה אט אט בזמן מחזור זה. מסיבה זו, ציר הסיבוב מצביע כיום לכיוון כוכב הצפון ובעוד כ-13 אלף שנים יצביע על הכוכב ווגה. כתוצאה מהנקיפה השמש לא מצויה באותם מזלות כפי שהיתה מצויה כאשר כתב תלמי את העקרונות של האסטרולוגיה המודרנית במאה ה-1 לספירה. בימי היוונים, השמש שהתה ביום שוויון האביב בקבוצת טלה, עברה לקבוצת דגים והיא עומדת לעבור לתחומי קבוצת דלי. לכן, גם מבחינת הנקיפה, שהיא תופעה איטית ורציפה, אין כל משמעות לתאריך של 21 בדצמבר, 2012. ציר כדור הארץ ממשיך לסוב כימים ימימה, כפי שעשה בעבר וכפי שיעשה בעתיד.

ומה כן? מה בדבר שביט או אסטרואיד הנעים אלינו לכלותינו? התפרצות עזה של השמש? סופר נובה קרובה? מתפרץ קרינת גאמה? כל אותן תופעות עלולות להתרחש יום אחד, אבל אין כל אסטרואיד או שביט הידועים לנו המצויים מעבר לפינה והם במסלול התנגשות איתנו מחר (ולפי מסלוליהם של אלה המוכרים לנו, גם לא בכל תאריך אחר). האם מדובר בחלקיקי רוח שמש שנוצרו בהתפרצות עצבנית במיוחד, האמורים לפגוע בנו מחר עד כדי כליה? ובכן, לאלה לוקח כמה ימים להגיע לכדור הארץ ולא היום, ולא שלשום נצפתה התפרצות כזו. השמש תתנפח? ממש לא. היא צפויה לעשות זאת עוד כמה מילארדי שנים. בינתיים, טוב לה במידותיה הנוכחיות.

התפוצצות סופר נובה? התפרצות קרינת גאמה? האמת שאת אלה אי אפשר לחזות זמן רב מראש, אולם אם עד עתה לא נצפה שטף אדיר של חלקיקי נייטרינו שמקדים את הקרינה האלקטרומגנטית המגיעה מהתפוצצות סופרנובה, אז גם בגזרת הסופרנובה אפשר לנשום לרווחה. צונאמי? רעידת אדמה? היו כאלה בעבר, גם הלא רחוק וימשיכו להיות, בלי קשר למאיה.

אז מה היה לנו כאן? עם של עובדי אלילים, מקריבי קורבנות אדם, בעל מיתולוגיה עשירה ויפה שאינה שונה במהותה ממיתולוגיות פגאניות אחרות, עם שהידע האסטרונומי שלו לא חרג מחישוב נכון של תנועת גרמי השמים הנצפים בעין ולא היה יוצא דופן ביחס לחישובים שעשו הבבלים, המצרים, הסינים או היוונים מאות ואלפי שנים קודם לכן. עולם שלם, במאה ה-21, נכנס לסחרור בעקבות כך שמחזור בודד בלוח שנה שחושב על ידי אותו העם פשוט מסתיים, זמן רב לאחר שאותו עם בעצמו ירד מגדולתו. אולם, כאשר תוכניות המיסטיקה זוכות דווקא בימינו לרייטינג כה גבוה וכאשר אנשים כה רבים, כולל שועי עולם ויתר עילויים, מכלכלים את צעדיהם בהתאם לתחזיות מיסטיות מכל סוג שהוא, אין פלא שבדור שהצליח להנחית אדם על הירח, לצלול למעמקי האוקיינוס ולפצח את סודות החומר, עדיין יהיו כאלה שמאמינים באמונה שלמה שבני המאיה, שכבודם במקומו מונח, מסוגלים לנבא את סופו של העולם בדיוק של יום ובאותה נשימה מזלזלים בכל נימוק מדעי ורציני. וזה נושא לדיון אחר, מעמיק ורציני יותר. 

קרח על כוכב חמה

כאשר אנו מבקשים לציים את אחד המקומות החמים ביותר במערכת השמש, בדרך כלל מביאים את כוכב חמה (מרקיורי) כדוגמה. זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. מרחקו ממנה כמה עשרות מיליוני קילומטרים ועל צידו הפונה אליה שורר חום של מאות מעלות. גודלו הקטן יחסית (הוא גדול רק במעט מהירח שלנו), וקרבתו היתרה לשמש, אינה מאפשרת לו להחזיק באטמוספירה על פניו למעט אטמוספירה רגעית העשויה בעיקר מחלקיקי רוח הששמ הנלכדים על פניו וחלקיקים המשתחררים מסלעיו בגלל קרינת השמש היוקדת. לכן, טבעי הדבר שכל אזכור האפשרות של קיום מים נוזליים על פניו או קרח, ייראה לכאורה לא הגיוני.

אולם, בשבוע שעבר הודיעה נאס"א כי ייתכן והתגלו עקבות של קרח מים על כוכב חמה. הקרח התגלה סמוך לקוטב הצפוני של כוכב חמה. תגלית זו, מתבססת על השערות שקרח מים עשוי להמצא באזורים מוצללים סמוך לקטבים של כוכב חמה והיא נתמכה בתצלומים ובדיקות מכ"מ של כוכב חמה שנמשכו מתחילת שנות ה-90 ולאחרונה בניתוח מידע שנאסף במקפת מסנג'ר המקיפה את כוכב חמה. הממצאים זיהו הן חתימות קרינה בתחום התת אדום וכן מדידות ספקטרומטריות.

איך מתאפשר קיום של קרח בתנאי חום קיצוניים כאלה? ובכן, בניגוד לכדור הארץ שמקיף את השמש כאשר ציר הסיבוב שלו נטוי בזווית של כ-23 מעלות למישור הסיבוב סביב השמש, כוכב חמה מקיף את השמש כשציר הסיבוב שלו כמעט ניצב למישור הסיבוב סביב השמש. לכן, סמוך לאיזורי הקטבים יש מכתשים עמוקים דיים, שיהיו תמיד מוצלים מאור השמש. כיוון שהם אינם מוארים על ידי השמש בקרינה ישירה, הטמפרטורה בקרקעיתם מאפשרת קיומו של קרח מים שלא מתנדף כתוצאה מקרינה ישירה. אגב, מנגנון דומה התגלה על פני הירח שלנו, חסר האטמוספירה, שכידוע אינו מחזיק אטמוספירה משלו. המקפת האמריקאית קלמנטיין  גילתה  על קרקעיתם של מכתשים הסמוכים לקוטב של הירח קרח מים. גם שם מדובר באזורים עמוקים דיים המצויים בצל עד. יתכן ומקורו של הקרח הוא בשביטים שהתרסקו על פני הירח ועל פני כוכב חמה כשהם מותירים אחריהם שאריות  בתור קרח שלא התנדף בעת הפיצוץ. הקרח מצוי באותם איזורים בעיקר כאשר הוא מכוסה בשכבת אבק וחומר כהים המבודדים אותו מפני כוכב הלכת. אחת השאלות היא, מהי מהותה של אותה שכבת חומר כהה המבודדת את הקרח הקבור תחתיה? שאלה זו מקבלת תוקף נוסף כאשר חומר כהה עשוי להיות מוסבר על ידי נוכחות של פחמן, בדומה לפני השטח הכהות של שביטים, ומכאן הדרך לנוכחות חומרים אורגניים באותה שכבת בידוד קצרה.

כאשר בימים אלה מתרוצץ רכב השטח קיוריוסיטי על פני המאדים במטרה לבדוק את קרקע המאדים, כאשר ברקע הרשת רוחשת שמועות על מסיבת עיתונאים דרמטית צפויה מטעם נאס"א, גילוי של קרח מים באחת הסביבות העוינות ביותר לקיומם של חיים במערכת השמש, מראה לנו שלפחות מים, כנדבך חשוב מאוד ליצירת חיים, מצויים  כמעט בכל מקום במערכת השמש שלנו וביקום.

מי שרוצה לצפות בימים אלה בכוכב חמה יוכל לעשות זאת בעת דימדומי הבוקר, כאשר כוכב חמה נראה ככוכב בהיר בשמי הבוקר מעל האופק המזרחי, כשעה לפני זריחת החמה בתחומי קבוצת מאזניים. כוכב חמה מצוי כעת כ-140 מיליון ק"מ מאיתנו ונראה בטלסקופים קטנים  כחצי עיגול כאשר הוא מפנה אלינו חצי מפניו המוארות הפונות אל השמש. למעשה זו התקופה הטובה ביותר לצפות בו כאשר הוא בשיא ריחוקו הזוויתי מהשמש. משכימי הקום יוכלו לראות גם את נוגה הזוהר מעט מערבית מכוכב חמה, גבוה יותר מעל האופק המזרחי, ובהמשך הקו, גבוה משניהם, את כוכב הלכת שבתאי על טבעותיו המרשימות הנראות היטב בטלסקופים קטנים.

שני שביטים בהירים חדשים ייראו במהלך שנת 2013

האחד ייראה בחודש מרס והשני בחודש נובמבר 2013.

שביט ISON

מה שעשוי להיות שביט העשור התגלה ב-21 בספטמבר על ידי שני חובבים – ויטלי נבסקי וארטיום נובישונוק.  השניים חברים ב- ISON – האיחוד הבינלאומי המדעי האופטי, שבין היתר מנטר פסולת חלל. השביט החדש ייקרא על שם האיגוד – שביט ISON.

השביט החדש מצוי כרגע במרחק של 940 מיליון ק"מ מהשמש ובמרחק של כמיליארד ק"מ  מכדור הארץ והוא יתקרב אל השמש למרחק של 1.5 מיליון ק"מ בלבד (מרחק הזהה כמעט לקוטר השמש) ב-29 בנובמבר 2013 בשעה 00:15. השביט יגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ ב-27 בדצמבר, אז יהיה במרחק של כ-63 מיליון ק"מ מאתנו. השביט אינו שביט מחזורי והוא יבקר בשמש ואם לא ייפול עליה וישרוד את המעבר הקרוב אליה, הוא יצא ממערכת השמש עד לבלי שוב. מסיבה כזו הוא צוין באות C, בה מצוינים שביטים ללא זמן מחזור קבוע או זמן מחזר ידוע ושמו המלא C/2012 S1 ISON.

השביט, שכרגע נראה ככתם ערפילי חיוור רק בצילומים, יבצע את ההופעה המרשימה שלו בשלהי חודש נובמבר 2013, שנה מהיום. שביטים הם גופים של קרח מים שבו כלואים גזים ואבק. כאשר הם מתקרבים לשמש, חום השמש מחמם את פניהם והקרח מתחיל להתנדף. (פני השביט כמו כל השביט קפואים. לכן, כאשר הקרח מתחמם, הוא אינו יכול להפוך לנוזל בלחץ האפסי הקיים על פני השביט והוא עובר ממוצק היישר לפאזה גזית). אז, יחד עם הקרח המתנדף, משתחררים הגזים והאבק הכלואים בו ויוצרים הילה מסביב לשביט. בדרך כלל, גודלו של השביט אינו עולה על ק"מ ובמקרים קיצוניים כמה עשרות ק"מ, אך קוטרה של ההילה העשויה גזים ואבק, עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ ויותר. גם לחץ הקרינה של השמש מצטרף לחגיגה וכעת מתרחשים שני דברים:

  1. לחץ הקרינה של השמש דוחף את הגזים והאבק מההילה הלאה מהשביט וכך נוצר הזנב המרשים של השביט, העשוי להגיע לאורך של מיליוני ולעתים עשרות מיליוני ק"מ.
  2. חלק מהגזים בהילת השביט מיוננים ומולקולות שהיו בשביט נשברות (מסיבה זו אנו לא רואים מולקולות מים בהילת השביט אלא את התוצר של פירוק המולקולה – OH). גם אלה יוצרים זנב המורכב מיונים, אך צורתו ישרה ומוכתבת על ידי קווי הכוח המגנטיים של השמש.

למרות המימדים העצומים של ההילה והזנב, מדובר בצפיפויות אפסיות והשביט אינו מאבד יותר מ-3% או 4% ממסתו לכל היותר בכל מעבר כזה בקרבת השמש. בגלל קרבתו היתרה לשמש בשלהי נובמבר, הוא עתיד להיראות בעין, כאשר עצמת אורו זהה לעצמת אורו של חרמש ירח בן יומו. (פי 10 מעצמת אורו של כוכב הלכת נוגה, הנראה בימים אלה טרם זריחת החמה בשמי המזרח) אולם, הוא יהיה קרוב מדי לשמש ויש רק לקוות שזנבו יהיה ארוך מספיק כדי להתרומם לגובה רב מעל האופק כדי שיהיה אפשר להבחין בו על רקע שמי הדמדומים. הפעם האחרונה שבה ביקר שביט כה בהיר היתה בחודש ינואר 2007, כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום מישראל ומיד לאחר השקיעה, ונצפה במלוא הדרו מחצי כדור הארץ הדרומי. שביט ISON אמור להיראות היטב מישראל בשמי המערב הן בשמי הערב והן בשמי הבוקר.

אולם, יש לזכור ששביטים הם גרמי שמים שבמקרים רבים עשויים לאכזב. הדוגמה הטובה ביותר היתה שביט קוהוטק בשנת 1973. הסיבות הן – עצמת הפעילות של השמש, הרכב השביט, מידת האטימות של פניו ומספר המעברים שעשה סביב השמש. במקרה של שביט ISON, מדובר בשביט שחולף כנראה פעם ראשונה ליד השמש ולכן יש לשער שפני השטח שלו עדיין לא אטומות (בשביטים יש תרכובות אורגניות, שכאשר הם נפלטות החוצה בעם חימום הקרח, חלקן נותר על פני השביט ואטום אוטוף כפי שאספלט אוטם כביש). גם הרכב השביט ומעבר גל החום פנימה עשוי להשתנות משביט לשביט. מסלולו של השביט ניצב בכ-62 מעלות ביחס למישור המילקה (מישור הקפת כדור הארץ את השמש) ולכן מקורו הוא בעננת אורט, עננה של שביטים המקיפה את מערכת השמש בהילה שצורתה כדורית.

בימים אלה מצוי השביט בקבוצת סרטן וכאמור הוא ייראה רק בצילומים עמוקים של השמים. רק בחודש אוקטובר בשנה הבאה (2013) הוא יתחיל להתבהר עת הוא מתקרב לשמש ולהראות בבטלסקופים קטנים. בחודש נובמבר הוא כבר ייראה, אם הכל ילך כשורה, גם בעין.

שביט Panstarrs c2011 L4

שביט זה יגיע לנקודה הקרובה ביותר למסלולו סביב השמש ב-10 במרס 2013 ויהיה צפוי להיראות בעין החל מחודש פברואר 2013. גם זה שביט שאינו מחזורי, מקורו כנראה בחגורת אורט והוא מקיף את השמש במסלול שכמעט ניצב למישור המילקה. השביט יגיע לשיא בהירותו ב-10 בחודש מרס, אז יחלוף 50 מיליון ק"מ מהשמש וכ-160 מיליון ק"מ מכדור הארץ, אז ייראה בשעות הערב מעל האופק המערבי לאחר השקיעה

אנו כמובן נעדכן ונלווה את התקרבות שני השביטים לשמש.

.

נציגויות חדשות

אנו גאים לבשר שלמגוון הרב של החברות שאנו מייצגים בישראל הצטרפו החברות הבאות:

Day Star filters – חברה מובילה בתחום מסנננים צרים לצפייה בשמש באורכי גל שונים הן לחובבים והן למוסדות אקדמיים.

Albedo full dome – סרטי תלת מימד לפלנטריומים דיגיטליים ולמקרני full dome

* סרטוני הדרכה ב- YouTube

למגוון ההסברים וערכות ההדרכה שלנו התווספו סרטוני הדרכה ב- YouTube מאת ד"ר יגאל פת-אל. לאתר קוסמוס ב-Youtube

מידע מפורט, כולל מפות ואיורים, על חדשות האסטרונומיה לחודש אוגוסט 2012 וכן על האירועים הצפויים אפשר למצוא בדף החדשות http://www.cosmos.co.il/news.htm

- ספר השנה ולוח השנה לשנת ‏2012 – להורדה חינם באתר בכתובת:

http://www.cosmos.co.il/news.htm

מבצעים לחברי מועדון קוסמוס

אנו מזמינים אתכם להתרשם ממגוון המוצרים הגדול ביותר בישראל, של מיטב היצרנים הן באתר האינטרנט שלנו http://www.cosmos.co.il/  וכן באולם התצוגה שלנו ברחוב הרא"ה 41 ברמת-גן.

לדף המבצעים לחודש אוקטובר

בברכת שמים צלולים.

צוות קוסמוס טלסקופים

*הערה – כל ההודעות לגבי פעילויות של גופים אחרים, ניתנים רק כשירות שאתר זה מעמיד לפרסום הפעילויות והן מפורסמות על אחריותם של גופים אלה  בלבד. המידע הקובע והמחייב מצוי באתרים של הגופים שאת פעילותם אנו מפרסמים כאן. כל הפעילויות הן באחריותם הבלעדית של אותם גופים.

נפתח פורום אסטרונומיה חדש

נפתח  פורום אסטרונומיה מקצועי, חדש וייחודי. הפורום מאגד בתוכו בעלי מקצוע מהשורה הראשונה ומהאקדמיה ועוסק בנושאים שונים. הנכם מוזמנים להצטרף לפורום, להירשם, וליהנות ממגוון הדיונים בו. הפורום מנוהל על ידי מר מיכאל פימה ועוסק בנושאים הבאים:

·        אסטרונומיה תצפיתית – בניהול נדב רוטנברג ומיכל לוינשטיין

·        אסטרופיזיקה – בניהול ד"ר רוני יעקובי

·        מערכת השמש, אסטרואידים וגופים קטנים – בניהול ד"ר דיאנה לאופר, מר שי חלצי

·        צילום אסטרונומי

·        ציוד ומכשור 

·        חלל ולווינים – בניהול טל ענבר, מכון פישר לחלל

·        אסטרונומיה ויהדות – בניהול הרב ד"ר שי ואלטר

לדף הפורום

http://www.astroforum.org.il/

מבצעים לחברי מועדון קוסמוס

אנו מזמינים אתכם להתרשם ממגוון המוצרים הגדול ביותר בישראל, של מיטב היצרנים הן באתר האינטרנט שלנו http://www.cosmos.co.il/  וכן באולם התצוגה שלנו ברחוב הרא"ה 41 ברמת-גן.

לדף המבצעים של חודש דצמבר

בברכת שמים צלולים.

צוות קוסמוס טלסקופים

המדריך השלם לרכישת טלסקופ

מתכוונים לרכוש טלסקופ?

בין אם הוא מיועד לאסטרונומיה, לנוף או לצפרות, קראו את המדריך השלם לפני רכישת טלסקופ

מונחים, הגדות, מילון מושגים שלם

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

המדריך לרכישת פלנטריום

בין אם אתם רוצים לרכוש פלנטריום קטן ביתי או בין אם אתם מבקשים להציב פלנטריום בבית הספר או במצפה הכוכבים

קראו את המדריך השלם לפלנטריומים 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

המדריך השלם לרכישת משקפת

מתכוונים לרכוש משקפת?

בין אם היא מיועדת לאסטרונומיה, לנוף או לצפרות, קראו את המדריך השלם לפני רכישת משקפת

 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

פרקים באסטרונומיה תצפיתית 

באתר היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, תמצאו את כל המידע בנוגע לאירועים אסטרונומיים, בשמי ישראל, לצופים בעין ולצופים באמצעות המשקפת והטלסקופ, לוחות שנה, טבלאות, מידע אסטרונומי, אלמנך, מידע על הגופים במערכת השמש, כוכבי הלכת, שביטים, אסטרואידים

:פרקי אסטרונומיה

כיפת השמים

הירח

תנועות כוכבי הלכת

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

 

חדשות קוסמוס

המגזין החודשי המקוון לשמי ישראל והאירועים האסטרונומים בארץ

מה מתרחש בשמי ישראל החודש? , אירועים אסטרונומיים לשמי ישראל, פעילויות אסטרונומיות, היכן מצויים כוכבי הלכת?, מחשבון גרפי למציאת מיקום כוכבי הלכת, בהתאם לתאריך והשעה בשמי ישראל, מחשבון גרפי למציאת כוכבי הלכת, זמני זריחה ושקיעה של הירח

המדריך להכרת השמים

148 עמודים, כולל את המידע הבסיסי בנושא האסטרונומיה התצפיתית

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

 

האנציקלופדיה של שמות הכוכבים

2 כרכים, 950 עמודים. הספר המפורט והמקיף ביותר שנכתב בנושא האסטרונומיה בשפה העברית

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

מבחר גדול של חצובות לכל מטרה

חוצובות רובוטיות, חצובות למשקפות, חצובות ממונעות וחצובות לטלסקופ נוף, למשקפת או למצפה כוכבים

 

המבחר הגדול ביתר של משקפות לכל מטרה

משקפות לנוף, משקפות לצפרות, משקפות לאסטרונומיה ומשקפות ענקיות

המבחר בגדול ביותר של טלסקופים בישראל

תחנות חיזוי מזג אוויר

לבודדים ולמצפים קטנים

 

 

המדריך השלם לרכישת משקפת

מתכוונים לרכוש משקפת?

בין אם היא מיועדת לאסטרונומיה, לנוף או לצפרות, קראו את המדריך השלם לפני רכישת משקפת

 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

מבחר כיפות למצפי כוכבים פרטיים ומקצועיים

ממצפה כוכבים פרטי ועד למצפה מדעי גדול

 

מצלמות אסטרונומיות לכל מטרה. החל ממצלמות פלנטריות לטלסקופ ביתי ועד למצלמות מקוררות לצילום מקצועי ומחקר

האנציקלופדיה של שמות הכוכבים

2 כרכים, 950 עמודים. הספר המפורט והמקיף ביותר שנכתב בנושא האסטרונומיה בשפה העברית

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

מבצע החודש

המדריך למצלמות אסטרונומיות

מדריך נבוכים לסוגי המצלמות האסטרונומיות וההבדלים ביניהן וכן מדריך קצר לסוגי המצלמות השונות ומילון מונחים בצילום אסטרונומי

 

 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

המדריך השלם לרכישת טלסקופ

מתכוונים לרכוש טלסקופ?

בין אם הוא מיועד לאסטרונומיה, לנוף או לצפרות, קראו את המדריך השלם לפני רכישת טלסקופ

מונחים, הגדות, מילון מושגים שלם

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

המדריך לרכישת פלנטריום

בין אם אתם רוצים לרכוש פלנטריום קטן ביתי או בין אם אתם מבקשים להציב פלנטריום בבית הספר או במצפה הכוכבים

קראו את המדריך השלם לפלנטריומים 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

המדריך השלם לרכישת משקפת

מתכוונים לרכוש משקפת?

בין אם היא מיועדת לאסטרונומיה, לנוף או לצפרות, קראו את המדריך השלם לפני רכישת משקפת

 

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

פרקים באסטרונומיה תצפיתית 

באתר היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, תמצאו את כל המידע בנוגע לאירועים אסטרונומיים, בשמי ישראל, לצופים בעין ולצופים באמצעות המשקפת והטלסקופ, לוחות שנה, טבלאות, מידע אסטרונומי, אלמנך, מידע על הגופים במערכת השמש, כוכבי הלכת, שביטים, אסטרואידים

:פרקי אסטרונומיה

כיפת השמים

הירח

תנועות כוכבי הלכת

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

 

קוסמוס טלסקופים - פתאל טרידינג

המרכז הארצי לטלסקופים, משקפות, מיקרוסקופים, פלנטריומים וצילום

תצוגה: רחוב הרא"ה 41, רמת גן, טלפון: 03-6724303, פקס: 03-6722577. שעות פתיחה: ימים א - ו בין השעות 9:30 - 14:00 וימים א, ב, ד, ה, גם אחה"צ בין השעות: 16:00 - 19:00

Sole Distributors המרכז לציוד אסטרונומי וצפרות יבואנים בלעדיים

Meade, Bresser, Coronado, William - Optics, Orion, Sky Watcher, SBIG, Goto, Ash Dome, QSI, JMI, Vixen, Skyshed

             

ספק מורשה משרד הביטחון

! עקבו אחר המבצעים לחברי המועדון. פרטים בגוף האתר

!המבחר הגדול ביותר בישראל של טלסקופים, משקפות ומיקרוסקופים ממיטב היצרנים, ישירות מהיבואן לצרכן - ללא פערי תיווך

חדשות קוסמוס

המגזין החודשי המקוון לשמי ישראל והאירועים האסטרונומים בארץ

מה מתרחש בשמי ישראל החודש? , אירועים אסטרונומיים לשמי ישראל, פעילויות אסטרונומיות, היכן מצויים כוכבי הלכת?, מחשבון גרפי למציאת מיקום כוכבי הלכת, בהתאם לתאריך והשעה בשמי ישראל, מחשבון גרפי למציאת כוכבי הלכת, זמני זריחה ושקיעה של הירח

המדריך להכרת השמים

148 עמודים, כולל את המידע הבסיסי בנושא האסטרונומיה התצפיתית

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

 

האנציקלופדיה של שמות הכוכבים

2 כרכים, 950 עמודים. הספר המפורט והמקיף ביותר שנכתב בנושא האסטרונומיה בשפה העברית

נכתב בידי ד"ר יגאל פת-אל

הרשמה למועדון

הצטרפו למועדון החברים של קוסמוס

החברות אינה כרוכה בתשלום ומקנה את ההטבות הבאות:

מחירי מועדון

קבלת מידע חודשי על הנעשה בשמים

מבחר מצלמות אסטרונומיות

מצלמות אסטרונומיות לכל מטרה. החל ממצלמות פלנטריות לטלסקופ ביתי ועד למצלמות מקוררות לצילום מקצועי ומחקר