םיפוקסלט דעו תופקשממ

מי שהביט בשמי הלילה החשוכים במדבר, בלילה ללא ירח, בוודאי נפעם משפעת הכוכבים המנצנצים.  בלילה חשוך מאוד אפשר להבחין בשביל החלב, שנראה כמו עננה ארוכה החוצה את השמים, שזורה עננים ערפיליים קטנים.  מי שעוקב אחר הכוכבים משך לילות רבים בוודאי יבחין בכוכבי הלכת - הללו נמנים על הבהירים שבין גרמי השמים והם נעים בינות לכוכבי השבת.  גם הירח הוא אטרקציה בפני עצמו, מופעיו המתמלאים לקראת מחצית החודש העברי ומחסירים לאחריו, משכו את שתומת לב האדם משחר ההיסטוריה, והירח המלא אין כמוהו להעצים רגשות רומנטיים כאלה ואחרים.

אולם, השמים צופנים בחובם הרבה יותר -  חובבי האסטרונומיה מכירים גרמי שמים רבים שקשה, או אי-אפשר לראותם שלא מבעד לטלסקופ או  מבעד למשקפת.  ראשית, גרמי השמים שמאכלסים את גלקסיית שביל החלב, מקום משכנה של מערכת השמש שלנו. בין גרמי השמים האלה הכוכבים הכפולים, שהם מערכות של שני כוכבים או יותר, כל אחד שמש בפני עצמה, שקרבתם היתרה זה לזה הופכת אותם למושכים ומעניינים. לעתים, הבדלי הגוונים בינם יוצרים מחזה מרהיב של ממש - האחד זהוב והשני כחול, אדום וירוק וכל צירוף צבעים שרק תעלו על דעתכם. המתמידים (בעיקר אלה שתוחלת חייהם ארוכה במיוחד), יכולים גם להבחין בתנועה של בני הזוג זה סביב זה, החל מזמני מחזור של שנים ועשרות שנים ויותר.

הכוכבים הם יצורים חברתיים. חוץ מלהתגודד בזוגות (מרבית הכוכבים מצויים במערכות מרובות)  הם נוטים להצטבר במה שמכונה - צבירי כוכבים.  על הללו נמנים צבירי הכוכבים הפתוחים, שמצויים בעיקר על שביל החלב או סמוך לו. צבירים אלה עשויים לכלול עד מאות רבות של כוכבים, שיוצרים מבנים לא מסודרים ואקראיים.  צבירים גדולים יותר מתכנסים לצורת כדור. הללו מרוחקים יותר מהשמש ומצויים בעיקר בהילה שמקיפה את הגלקסיה שלנו.  צבירים אלה קרויים צבירים כדוריים והם עשויים להכיל עד מאות אלפי כוכבים.

בגלקסיה שלנו יש ענני גז רבים בצורות שונות ומגוונות.  הללו נראות כערפילית או עננות קטנות מבעד לטלסקופ ומכאן שמן - נבולות (עננים בלטינית).  בעברית הן מכונות ערפיליות. הללו יכולות להיות שריד של שמש גוועת, שצורתן עגולה ומזכירה כוכב לכת (פלנטה) והן מכונות ערפיליות פלנטריות.  הן יכולות להיות שריד של כוכב שהתפוצץ או, להבדיל, מסה עצומה של גז ואבק שבה נוצרים כוכבים לעשרות ומאות.  ערפיליות אלה שמוארות באורם של הכוכבים שזה עתה נולדו מכונות - ערפיליות מאירות והן בין גרמי השמים המרהיבים ביותר, ומצויות גם הן על מישור שביל החלב, חלקן נראות גם בעין, סמוך לשביל החלב והן נראות כעננים קטנים חסרי צורה.

ואחרונות אלה הגלקסיות. בדומה לשביל החלב אף הן מכילות ערב רב של כוכבים, צבירים וערפיליות, אך הן מצויות במרחקים גדולים מאוד מהשמש - החל מכמה מיליוני שנות אור שבה מצויה הגלקסיה של אנדרומדה, היחידה שאפשר לראותה בעין הבלתי מזוינת מישראל (גם שתי המלוות של שביל החלב,  ענני מגלן,  נראות בעין אך רק מאזורים שמצויים מדרום לישראל) -  ועד למרחק של מיליארדי ק"מ. 

ונשאלת השאלה הנצחית - כיצד מביטים בכל השפע הזה ומה עדיף, משקפת או טלסקופ.  להלן רשימה קצרה של חסרונות ויתרונות של המכשירים הנפוצים לצפייה בכוכבים ובשמיים.  אולם ראשית חוכמה יש לתאם ציפיות; בעידן האינטרנט כולנו חשופים לתמונות שצולמו מבעד לטלסקופ החלל ע"ש האבל. הללו, עדויות בשלל צבעי הקשת מעטרות פוסטרים רבים, ספרים, אתרי אינטרנט וכדומה. אולם, במבט מבעד לטלסקופ קשה מאוד עד בלתי אפשרי להבחין בצבעים. למעט כוכבים או כוכבי לכת, הערפיליות והגלקסיות ייראו לנו בגוון אפור (למעט כמה ערפיליות  בהירות במיוחד שפה ושם ייראה בדל של צבע). תופעה זו קשורה, בין היתר, לרגישות הנמוכה של העין לצבעים בתנאי תאורה קשים ולעובדה כי צילום ממושך אוסף אור ומיטיב לגלות את האזורים הנסתרים והחמקמקים של גרמי השמים.

אז במה נתחיל?

ובכן, כאשר מדובר במשקפת או בטלסקופ יש לזכור כי הגודל קובע ובגדול.  מטרת המכשירים האלה לאסוף כמה שיותר אור.  עצמת האור של מרבית גרמי שהמים שתיארתי היא כה קלושה שהעין, שהיא למעשה מעין אנטנה שרגישה לאור,  לא מסוגלת להבחין בהם.  הטלסקופ או המשקפת אוספים את האור ומרכזים אותו לעין. ככל ששטח העדשה או המראה של הטלסקופ גדול יותר, תגדל יעילות איסוף האור שלהם.

ועוד נקודה חשובה, חשובה ביותר. בעוד שהגדול קובע, ההגדלה ממש לא קובעת. להיפך. ככל שאנו משתמשים בהגדלה גדולה יותר, אנו מפזרים את האור שנאסף בעזרת הטלסקופ על שטח גדול יותר והאובייקט ייראה חשוך יותר.  יתר על כן, מסיבות פיזיקליות, מוגבלת ההגדלה המירבית של  טלסקופ לקוטר של העדשה. כלל אצבע הוא שמעל כ- 3  פעמים קוטר העדשה במילימטר, הדמות תתחיל להימרח ולמעשה לא נראה יותר פרטים. לדוגמה, ההגדלה האפקטיבית בטלסקופ סטנדרטי, שקוטרו 06 מילימטר,  היא לא יותר מ- 081.  למה הדבר דומה? לתמונה במחשב שאנו מבצעים בה Zoom In.  הדמות גדלה אך לא בהכרח ההפרדה. אמנם, מצויים בשוק טלסקופים בקטרים קטנים ש"מגדילים" פי מאות רבות, אך יש להיזהר כיוון שההגדלה האפקטיבית (בתנאי שמים אופטימליים) אינה עולה על 081 או 002 לכל היותר.  גם אם טלסקופ מסוים נמכר עם הגדלה גדולה, צריך לזכור שזו ההגדלה המרבית שמקבלת מצירופי העיניות שמסופקות עמו, ויש לזכור מהי ההגדלה האפקטיבית המירבית.

משקפת

משקפות הן כלי יעיל ביותר ללימוד של קבוצות הכוכבים ולסריקה של גרמי השמים. גם במשקפת שדה אפשר לראות צבירים, ערפיליות ואף גלקסיות.  חולשתן היא ההגדלה הקטנה, יחסית, שלהן, שלא מאפשרת לראות פרטים בגרמי השמים השונים, בייחוד בכוכבי הלכת ובירח. להלן כמה כללים שיש לזכור כאשר רוכשים משקפת לצורך צפייה בכוכבים:

קוטר המשקפת - רצוי לבחור משקפת בעלת קוטר של 05 מ"מ ומעלה.  מאידך, יש לזכור כי משקפת גדולה שוקלת יותר ומעיקה על הידיים ולכן מצריכה שימוש בחצובה. 

ההגדלה  - ככל שהיחס בין קוטר המשקפת וההגדלה גדול יותר, הבהירות של התמונה גדולה יותר.  היחס הגדול ביותר הוא 7 ולא בכדי;  זהו קוטר אלומת האור היוצא מהמשקפת ביחס כזה וזהו גם הקוטר המירבי שאליו מגיע קוטר האישון בחשיכה.   משקפות מצוינות בשני מספרים, לדוגמה, 10x50.  הווה אומר - הגדלה של 01 וקוטר עדשה 05 מ"מ.  במשקפת כזו היחס הוא 5.

גודל שדה הראייה - ככל ששדה הראייה גדול יותר, הדמות תהיה פנורמית יותר. עשויות להיות 2 משקפות בעלות הגדלה זהה ושדה ראייה שונה. רצוי לבחור במשקפת עד שדה הראייה הגדול ביותר.

השילוב של שדה הראייה וההגדלה נקבע לפי רצון הצופה. אם המשקפת משמשת לסריקה של שדות כוכבים, קבוצות כוכבים, ערפיליות וכדומה, מקובל להשתמש במשקפת שההגדלה שלה אינה עולה על 21, ושדה ראייה רחב.  לאלה שרוצים משקפת חזקה יותר, מוצעות משקפות בהגדלות עד 52 ואפילו יותר, אך כדי לשמור על יחס בהירות סביר קוטרן של משקפות אלה גדול והן מצריכות שימוש בחצובה.  הגדלים המקובלים הקלאסיים של משקפות אסטרונומיות הוא 7x50,  8x56,  9x63,  10x70  וכדומה, בכולן שולט היחס של 7 בין הקוטר להגדלה, אך כיום יש חובבים שמשתמשים במשקפות 16x50  ו- 15x70  לתצפיות ממוקדות יותר ואפילו במשקפות  20x100   או  25x100  אלא שהאחרונות כבדות ביותר ודורשות חצובות מסיביות. 

סוג המשקפת - משקפות מגיעות בשתי תצורות:

ורופ תורסנמ
גג תורסנמ

מנסרות פורו - אלה משקפות השדה הקלאסיות.

מנסרות גג  - אלה המשקפות בעלות הצורה ה"ישרה".  מרבית המשקפות הגדולות (בקוטר של 56 מ"מ ומעלה) לצורכי אסטרונומיה הן בעלות מנסרות גג.

סוג המנסרות - מרבית משקפות השדה  בשוק מבוססות על מנסרות  מזכוכית שמכונה BK7.  משקפות איכותיות יותר מבוססות על מנסרות העשויות מזכוכית שמכונה Bak-4.  במשקפות אלה התמונה צלולה וברורה יותר ממשקפות BK7  אך הן בדרך כלל יקרות יותר.

ואחרון חביב - האיכות.  בשוק יש משקפות שדה רבות של יצרנים שונים.  רצוי מאוד לבדוק את המשקפת בעין בטרם הרכישה. אם אי אפשר רצוי לקבל המלצות.  רצוי לבדוק את המשקפת גם ביום, משקפת שהדמות הנראית בה ביום חשוכה, אפלולית, מטשטשת, מעוותת וכדומה, לא תשתפר באורח פלא בלילה. קל יותר לערוך את הבדיקה בשעות היום כדי להתרשם מהמשקפת.  כדאי לבדוק שהדמות לא עכורה אלא בהירה וצלולה לכל רוחב השדה. רצוי לכוון על קווים ישרים (תריסים)  ולוודא שהם שומרים עם מקבילותם גם במשקפת ולא נוטים ל"התעקם". רצוי לבדוק שסביב גופים לא מתקבלת שבירה יתרה של אור (מצד אחד נראה הילה כחולה ומהצד האחר הילה אדומה). והחשוב ביותר - להביט מבעד למשקפת כמה דקות ולוודא שלא מקבלים סחרחורת (המשקפת לא מאופסת - "פוזלת" )  ושהיא לא כבדה מדי.

טלסקופ

טלסקופ זו, לכאורה, אופרה אחרת,  אך מסתבר שאפשר ליהנות גם מטלסקופ קטן ואיכותי.

למעשה, כאשר בחירת טלסקופ מתחלקת לשתי קטגוריות:

הטלסקופ עצמו

הציוד ההיקפי

כיום אפשר לרכוש גם במחיר ששווה לכל נפש טלסקופים ממוחשבים, שבלחיצת כפתור הם מתכוונים לכל גרם שמים שהצופה חפץ לצפות בו. בלחיצת כפתור שניה וגרם השמים מופיע על מסך המחשב.  לסוג זה של טלסקופים יש חסרונות ויתרונות:

היתרון הגדול הוא הנוחיות. לאלה מאתנו שאוהבים את כל הגימיקים ופלאי הטכנולוגיה, העיסוק בטלסקופ הרובוטי ובמצלמות CCD  לא נופל מחווית התצפית.

יתרון שני שנוטים להתעלם ממנו הוא האפשרות של שימוש בהגדלות גדולות.  טלסקופים רובוטיים ממונעים (שהכיוון נעשה באמצעות מנועים) מתוכנתים כך שהם נעים באופן שמפצה על סיבוב כדור הארץ סביב צירו.  א אנו צופים בכוכב לכת בהגדלה שגדולה מ- x100, בגלל סיבוב כדור הארץ סביב צירו הכוכב "יברח" במהירות משדה הראייה.  מנוע עקיבה מאפשר לנו לצפות שעות בגרמי השמים גם בהגדלה גבוהה.  יש טלסקופים ממונעים שהם לא רובוטיים ולא ממוחשבים שמבצעים בדיוק את אותה הפעולה, או באמצעות מנוע או באמצעות מנגנון מיכני.

יתרון שלישי שנובע מהשני הוא היכולת לצלם. בעידן המצלמות הדיגיטליות,  טלסקופ שמצויד במנוע עקיבה מדויק מאפשר לבצע צילומים באיכות גבוהה ביותר, שחובבי האסטרונומיה רק יכלו לחלום עליה לפני כעשור שנים בלבד.

החיסרון הגדול של הטלסקופים הממוחשבים הוא שהם מונעים מהצופה להכיר את השמים. הכיוון האוטומטי של הטלסקופ מוציא את החוויה שבסריקת השמים, מציאת גרמי השמים החמקמקים וגילוי כל שכיות החמדה שבדרך. אגב - מצדדי הטלסקופים הרובוטיים טוענים שתמיד אפשר לכבות את המחשב...

הכן

כן הטלסקופ הוא לא פחות חשוב.  הכן צריך להיות יציב ונוח לתפעול. מרבית הטלסקופים הבסיסיים בקוטר של 06 מ"מ מגיעים עם כנים פשוטים, שבדרך כלל מתאימים לתצפיות בסיסיות. רצוי לזכור שכנים מסיביים מאוד, למרות יעילותם, מייקרים את הטלסקופ ובמרבית המקרים לא כדאי להשקיע בכן מסיבי ויציב אם רוכשים טלסקופ פשוט שכל מטרתו תצפית בירח ובכוכבי הלכת ובעיקר בתצפיות נוף.  כמובן שיש להקפיד שהכן לא יהיה רעוע כיוון שאז תיגזל כל חווית התצפית. 

יש שני סוגים של כנים :

ילטומיזא
ינוושמ

הכן האזימוטלי, שמשמש הן את הטלסקופים שוברי האור הפשוטים ביותר והן את הטלסקופים המקדמים ביותר, מושתת על מערכת צירים שמקבילה ומאונכת לאופק. ממש כמו בחצובה של מצלמה.  כנים אלה מתאימים לטלסקופים קטנים וכן לתצפיות נוף. בטלסקופים מתקדמים מצויה מערכת ממוחשבת, עם שני מנועים, שמזיזה את הטלסקופ באופן רציף, כך שתנועתו תפצה על תנועת כדור הארץ ותעקוב אחר גרמי השמים. תכונה שהיא קריטית הן כאשר כמה אנשים מבקשים לצפות בגרם שמים, או בעת תצפית בהגדלה גבוהה או בעת צילום.

לעומת הכן האזימוטלי, הכן המשווני מושתת על מערכת צירים  שאחד מהם מקביל לציר סיבוב כדור הארץ והשני מאונך לו (הזווית בין הציר לאופק שווה בדיוק לקו הרוחב של הצופה. למשל, בישראל שיפוע הציר הוא כ- 23 מעלות). במערכת כזו, מספיק רק מנוע אחד שמסובב את הציר שמקביל לציר סיבוב כדור הארץ, סיבוב אחד ביממה.  סיבוב זה יפצה על תנועת הכוכבים בגלל סיבוב כדור הארץ סביב צירו.

הטלסקופ עצמו

טלסקופים למתחילים אלה טלסקופים שקוטרם קטן. בדרך כלל 06 עד 08 מ"מ, שמבוססים על עיקרון שבירת האור מבעד לעדשה.  אלה הטלסקופים הקלאסיים הנתונים על גבי חצובות גבוהות.   למרבה הפלא, אפשר לראות דברים רבים באמצעות הטלסקופים הקטנים גם מתוככי עיר מוארת:

הירח - הירח הוא גרם השמים הזמין ביותר והנוח ביותר לתצפית. בטלסקופ קטן ואיכותי אפשר להבחין במכתשים שעל פניו, בשרשרות ההרים, בקימוטים על הרמות האפורות שלו ועוד.

כוכבי הלכת -   בטלסקופ קטן אפשר לראות את המופעים של כוכב חמה ונוגה שדומים למופעי הירח - מסהר צר ומאורך עד לעיגול מלא.  מאדים, כשהוא מתקרב לכדור הארץ, עשוי להראות את כיפת הקרח הגדולה שלו, וגם כתמים כהים על פניו.  צדק יגלה את חגורות העננים שלו, את הכתם הגדול האדום וארבעת ירחיו.  טלסקופ טוב יראה גם את הצל (ליקוי חמה) שמטילים הירחים שלו מדי פעם שהם חולפים בינו לבין השמש.  גם את טבעותיו של שבתאי אפשר לראות ומספר מירחיו. אורנוס ייראה כדסקה קטנה  ונפטון ייראה כנקודה כחלחלה.  מתוך העיר אפשר לראות מאות כוכבים כפולים ואפילו צבירי כוכבים בהירים וכמה ערפיליות. מהמדבר אפשר לראות גם גלקסיות ככתמי אור קטנטנים.  בהחלט, יבול רב ומפתיע עבור מכשיר שעלותו כמה מאות שקלים בלבד.  נשאלת השאלה - על מה צריך לתת את הדעת כאשר רוכשים טלסקופ?

איכות

תוויעה ןוקית
יטמורכ תוויע

על איכות לא מתפשרים. איכות העדשות הראשיות והעיניות הן ההבדל בין הנאה לאכזבה.  כיוון שטלסקופים אלה מבוססים על עיקרון שבירת האור (ממש כמו במנסרה) קיים מנגנון אופטי שמתקן את עיוותי הצבע שנגרמים כתוצאה משבירת האור. טלסקופים אלה מכונים - טלסקופים א-כרומטיים ועדשת העצם שלהן מורכבת משתי עדשות, צמודות זו לזו, שעשויות משני סוגי זכוכית שונים. צמצום נוסף של העיוות מתקבל על ידי מרווח אוויר בין שתי העדשות, והטלסקופים היקרים מאוד, שמכונים אפוכרומטיים, בנויים מעדשת עצם שמכילה 3 עדשות שונות, אך אלה יקרים ביותר.  גם הציפוי חשוב מאוד כיוון שהוא מקטין את אחוז האור שמוחזר מהעדשות והולך לאיבוד. יש לוודא שהמשטחים האופטיים של הטלסקופ מצופים בציפוי אופטי. ככל שמספר השכבות גדול יותר, איכות התמונה תהיה גדולה יותר.

העיניות

תפקיד העיניות וחשיבותן דומה לתפקיד הרמקולים במערכת שמע. מערכת השמע הטובה ביותר שתצויד ברמקול עלוב, תשמע גרוע. הוא הדין בעיניות. העיניות קובעות גם את ההגדלה של הטלסקופ ואת שדה הראייה שלו.    ההגדלה של טלסקופ נקבעת על ידי חלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון קבוע) באורך המוקד של העינית. כך,  לדוגמה, טלסקופ בקוטר 06 מ"מ שאורך המוקד שלו 007 מ"מ, יתן הגדלה של x35  בשימוש עם עינית שאורך המוקד שלה 02 מ"מ (אורך המוקד של העינית תמיד מצוין עליה).  אם נשתמש בעינית של 5 מ"מ, נקבל הגדלה של x140.  למעשה, חישוב ההגדלה אינו קשור כלל לקוטר הטלסקופ!  חישוב זה נכון לכל טלסקופ שאורך המוקד שלו 007 מ"מ.  מכאן גם נובע חוסר הרלוונטיות בשאלה החוזרת ונשנית - איזו הגדלה יש לטלסקופ?  מלבד העובדה כי ההגדלה האפטיבית ממילא מוגבלת, הרי באופן תיאורטי (ולצערנו גם באופן מעשי מאוד)  שילוב של טלסקופ קטן בקוטר 06 מ"מ  עם אורך מוקד 007 מ"מ ועינית באיכות ירודה באורך מוקד 1 מ"מ יביא להגדלה של x700!!!  לכאורה - הגדלה יפה, אך איכות הדמות החשוכה והמטושטשת שתתקבל, אם בכלל, זהו סיפור אחר.

יש עיניות שהן מכפילות.  למשל, עינית מכפילה x2  מאפשרת, בשילוב עם עינית אחרת, הכפלה של ההגדלה שמתקבלת עם אותה עינית ללא המכפיל. שוב, טלסקופים רבים נמכרים עם מכפילים כדי להגיע להגדלות פנטסטיות, אך צריך לזכור לבצע שימוש מושכל במכפילים ולא לעבור את ההגדלה האפקטיבית.

קוטר העיניות ואיכותן

מחירה של עינית איכותית עשוי להגיע לאלפי שקלים ומובן שאין טעם לרכוש עינית שמחירה כפול ומכופל ממחיר הטלסקופ הבסיסי שלנו. העיניות מגיעות בשני קטרים סטנדרטיים, שהם הקטרים שמתאימים לטלסקופ:

קוטר 52.1 אינטש : כ - 23 מ"מ

קוטר 569.0 אינטש : כ - 42 מ"מ

 הראשונות הן, בדרך כלל, איכותיות יותר ובעלות שדה גדול יותר מהעיניות בקוטר 42 מ"מ, אם כי יש יצרניות טלסקופים מכובדות שמייצרות עיניות איכותיות גם בקוטר הקטן.  גם שדה הראייה שמעניקה העינית הוא קריטריון חשוב. בדרך כלל (אך לא תמיד) ככל שמספר העדשות מהן בנויה העינית גדול יותר, שדה הראייה שלה יהיה גדול יותר. כך, בשימוש בשתי עיניות שונות בעלות אותו אורך מוקד ושדה ראייה שונה, ההבדל בין המראה הוא כבין שמים וארץ.  מרבית הטלסקופים הקטנים מסופקים עם סט של עיניות וחלקם גם עם מכפילים.  דווקא הטלסקופים הגדולים מסופקים עם עינית אחת (האיכותיים עם עינית של 23 מ"מ קוטר)  ובדרך כלל בעלת אורך מוקד של 62 מ"מ.  כך, באופן פרדוקסלי לכאורה, הטלסקופים הגדולים והאיכותיים, מגיעים עם הגדלות קטנות, שעל פי רוב אינן גדולות מפי x100.  . 

 סוג הטלסקופ

טלסקופים הם מכשירים שתפקידם לרכז אור ולהביאו אל עינו של הצופה או אל עדשת המצלמה. יש שלושה סוגים עיקריים של טלסקופים:

 

 

 

 

 

 

 

 

שוברי האור מבוססים על עיקרון שבירת האור העובר מבעד לעדשה ראשית (עדשת העצם) המצויה בקדמת הטלסקופ.  מרבית הטלסקופים למתחילים בקטרים של 05 מ"מ ו- 06 מ"מ הם שוברי אור.  אולם, בקטרים גדולים יותר הם מתייקרים באופן משמעותי.  סוג זה של טלסקופים נחשב לאיכותי ביותר מבחינת חדות התמונה שמתקבלת אך עלות הייצור שלהם גבוהה ולכן יחסית לסוגים האחרים הם יקרים.  מלבד המחיר, חסרונם הוא בצבע שמתקבל בשולי הגופים בהם צופים, כתוצאה משבירת האור בעדשה. הדרך לתקן את השבירה היא לייצר את העדשה הראשית משתי עדשות, כשהעדשה השנייה מתקנת את שבירת האור. סוג זה של טלסקופים קרוי - טלסקופים א-כרומטיים. יש גם טלסקופים שקרויים אפ-וכרומט,  והתיקון בהם נעשה באמצעות הוספת 2 עדשות נוספת, אך טלסקופים אלה יקרים ביותר.  חשוב לציין, כי גם בטלסקופים הקטנים, המערכת האכרומטית קריטית לתצפית ויש לוודא שהטלסקופ הוא אכרומט.

טלסקופים שוברי אור קטנים מיועדים בעיקר למתחילים.  גם בטלסקופ בקוטר 06 מ"מ אפשר לראות היטב את מכתשי הירח וההרים על  פניו, את טבעותיו של שבתאי, ירחי וענני צדק, כוכבים כפולים וצבירים כוכבים. בתנאים אופטימליים אפשר להבחין גם בגלקסיות ובערפיליות.  יתרונם של הטלסקופים האלה, שמגיעים בדרך כלל עם אורך מוקד גדול, יחסית, הוא באזורים עירוניים מוארים.

קטלוג טלסקופים

 

 

 

 

 

 

 

סוג זה של טלסקופים הומצא לראשונה בידי אייזיק ניוטון וקרוי על שמו - טלסקופ ניוטוני. העיקרון מבוסס על החזרת האור ממראה ראשית קעורה, במקום שבירה בעדשות.  המראה ממוקמת בצד האחורי של הטלסקופ והאור מוחזר אל קדמת הטלסקופ, שם הוא מוטה הצידה בעזרת מראה משנית, קטנה, והצופה מביט מבעד לעינית שממוקמת בניצב לטלסקופ, בקדמתו.  בטלסקופ המראות נעלמת בעיית הצבע אך יש בעיות אחרות:   המראה המשנית שתפקידה להטות את האור הצידה "מפריעה" לקרני האור (היא מצויה בין פתח הטלסקופ למראה הראשית). מסיבה זו ומסיבות אחרות, איכות  הדמות המתקבלת בטלסקופים מסוג זה נופלת בחדותה מאיכות של דמות שמתקבלת בטלסקופ עדשות בקוטר דומה.  מאידך, עלות הייצור של טלסקופ מראות זולה משמעותית מטלסקופ עדשות, והקוטר הגדול של טלסקופ שאפשר לרכוש בעלות זולה, יחסית, "מפצה" על איכות התמונה בעזרת איסוף אור גדול יותר. מסיבה זו, בקטרים שבין 411 מ"מ ומעלה (בקטרים קטנים יותר ההפרעה של המראה המשנית היא קריטית ביותר)  טלסקופים אלה זולים משמעותית מטלסקופי עדשות בקוטר מקביל, וסיבה זו מהווה שיקול חשוב ברכישת הטלסקופ.

קטלוג טלסקופים

 

 

 

 

 

 

 

אלה טלסקופים שמשלבים מערכת של עדשות ומראות.  האור עובר מבעד לעדשה המצויה בקדמת הטלסקופ, מגיע אל מראה ראשית המצויה בצדו האחורי של המחזיר, מוחזרת שוב אל קדמת המכשיר למראה משנית ומשם מוחזרת שוב אל אחורי המכשיר, מבעד לחור שמצוי במרכז המראה הראשית אל העינית. בשיטה זו, בה האור "מטייל" הלוך ושוב בתוך הטלסקופ, נחסכים עד %57 מאורכו של הטלסקופ. כך, מתאפשרת בניית טלסקופ באורך מוקד של 2 מטר בצינור שאורכו לא עולה על 06 ס"מ או 07 ס"מ.    מסיבה זו, הקומפקטיות, הפכו הטלסקופים הקטדיופטריים לפופולריים מאוד בקרב האסטרונומים.  גודלם הקטן, יחסית, גם אפשר להתקין אותם בכנים חסכוניים ויציבים, ונוחים לשימוש מאשר הכנים שמשמשים בדרך כלל את הטלסקופים הניוטוניים ושוברי האור.  החסרון היחיד הוא בעלותם, כיוון שטלסקופים אלה מגיעים, בדרך כלל, בשילוב עם מערכת שכוללת מנוע, מחשב וכדומה.

קטלוג טלסקופים

הציוד ההקפי

 כיום, במאה ה- 12 הפך הציוד ההיקפי לחלק בלתי נ פרד מהטלסקופ עצמו.  בימים לא רחוקים, טלסקופ מצויד במנוע היה בבחינת מותרות, וחובבי האסטרונומיה (ובכללם כותבי שורות אלה) ראו בטלסקופ בקוטר 06 מ"מ את פסגת מאווייהם.  כיום, אפשר למצוא גם טלסקופים קטנים, בקוטר 06  מ"מ, שמצוידים במחשב.

מהו המחשב?

המחשב הוא התקן שמותקן בדרך כלל בכן, הוא מאפשר לכוון את הטלסקופ לכל גרם שמים באופן אוטומטי.  בטלסקופים קטנים המחשב אינו מניע את הטלסקופ אלא רק מנחה את הצופה היכן גרם השמים המבוקש (בשיטת "קר - חם").  ברוב הטלסקופים המחשב מביא את הטלסקופ אל גרם השמים המבוקש בלחיצת כפתור. כל מה שנדרש מהצופה הוא להזין את המיקום שלו (ישראל - חיפה, ירושלים או תל-אביב), את התאריך והשעה. הטלסקופ יעשה כבר את השאר. יש טלסקופים שמותקן בהם GPS שמאפשר לדלג גם על השלב הזה, חצובה חכמה שמפצה על שגיאות פילוס וכדומה. המערכת הממוחשבת מכילה לעתים עד מאות אלפי גרמי שמים בזיכרון וביניהם לווינים מסחריים, והיא מסוגלת להינעל על לווין ולעקוב אחריו.  בדרך כלל, מערכת כזו מאפשרת גם חיבור למחשב ואז יכול הצופה לראות על מפת השמים, המופיעה על המרקע, את הנקודה המדויקת אליה מכוון הטלסקופ.

צילום

ואם לא די בכך, חברת Meade  האמריקאית שהביאה לעולם את בשורת הרובוטיקה גם לטלסקופים הקטנים ביותר, החלה לשווק את הטלסקופים עם מצלמות "חכמות": המצלמות מצלמות את גרמי השמים, ננעלות עליהן במידה שאם מנוע הטלסקופ לא כויל מספיק טוב למעקב אחר גרם השמים, המצלמה תשמור אל גרם השמים במרכז התמונה!  המצלמה תצלם תמונות רבות לפי דרישת הצופה, תסנן רק את הטובות ביניהן, תדביק אותן האחת על השניה (לקבלת יחס אות לרעש טוב יותר) והתוצאה משתווה לתמונות שהתקבלו, רק לפני עשור או שניים, בטלסקופים הגדולים ביותר.  (מצלמה זו זכתה בפרס היוקרתי של המגזין Popular Mechanics  לשנת 4002).

לסיכום

כיום, נגישות השמים הופכת להיות זמינה לכל אחד מאיתנו. אם בעבר חששו רוכשי טלסקופים מפיל לבן שישכב בסלון (או במרפסת), כיוון שהם לא ידעו כיצד למצוא את גרמי השמים, הרי שהיום בעידן המחשב שאלה זו הופכת ללא רלוונטית.  גם קוטרי הטלסקופים הזמינים לחובבים במחירים ששווים לכל נפש ירדו פלאים  בהשוואה לעבר  הלא רחוק, בו טלסקופ שקוטרו עולה על 06 מ"מ היה בבחינת חלום באספמיה.   ההיצע המגוון של טלסקופים מאפשר למרביתנו להציץ אל עולם קסום, לעתים מבלי לצאת מדלת אמותינו  ולהנות מחוייה בלתי אמצעית שרק מי שצפה אי פעם ביופיו הקר של הירח או בטבעותיו המרוחקות של שבתאי, יכול להבינה.

לקריאה נוספת . . .